שמירה על תנורי החימום באינפרא-אדום בחדר האמבטיה, כדי שלא יהפכו למקור סכנה
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה היא דבר מסוכן אם לא נוקטים בזהירות. במקום כזה יש אדי מים בכל מקום, והמים עלולים להתפזר בכל מקום. במצב כזה, תנור חימום רגיל אינו בחירה טובה – הוא יכול להפוך למקור סכנה.
המטרה היא פשוטה: לוודא שהחשמל נשאר במקומו ולא נוגע במעטפת החיצונית של התנור.
חיזוק החיבורים
כדי למנוע דליפת חשמל, אנו מתחילים מקצוות הנורה. אנו משתמשים בחומרי סיליקון איכותיים. ניתן להחשיב אותם כ”חומה” שמונעת מהחשמל לעבור למעטפת המתכתית.
אנו לא מסתפקים בצביעה רגילה של החלק החיצוני. אנו משתמשים באלומיניום מצופה או בפלדה לא-חלדה. בצורה כזו, גם אם החוטים בתוך הנורה נפגעים, המעטפת החיצונית לא תהיה “חשמלית”.
חשוב מאוד שהנורה תהיה ברמת IP65. כדי להשיג זאת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון בכל חיבור ופתח שדרכו עוברים החוטים. אם אפילו כמות קטנה של לחות תחדור, זה עלול לגרום לחשמל לעבור, וזה עלול לגרום לקצר. לכן, אנו משתמשים בחומרים שמגנים על החיבורים מפני לחות.
בעיית החום
הבעיה היא שחיבורים חזקים מדי יכולים להיות מסוכנים. הם מונעים את חדירת המים, אך בו זמנית הם גם גורמים לחום להצטבר בתוך הנורה. אם החיבורים חזקים מדי, החוטים בתוך הנורה עלולים להישרף.
אנו פותרים בעיה זו על ידי שימוש בחוטים מסוג PTFE (פלואורופולימר). חומר זה עמיד מאוד, והוא יכול לעמוד בטמפרטורות של עד 200°C מבלי להימס.
אמצעי בטיחות
חיבורים חזקים זה טוב, אך אי אפשר להסתמך עליהם בלבד. אנו תמיד משתמשים במכשירי RCD או GFCI להגנה נוספת. המעטפת של הנורה חייבת להיות מחוברת לקרקע. למה? כי אם החיבורים ייפגעו והמים יגיעו לחלקים החשמליים של הנורה, ה-RCD יפסיק את הזרם ברגע. זו הדרך היחידה לישון בשקט, בידיעה שההתקנה בטוחה.