למה אנו מבצעים “מבחן עינויים” לחימומי האמבטיות שלנו
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט אמיתי עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ושינויים דרסטיים בטמפרטורה. זו סיבה מצוינת לכישלון של המכשיר. אם החימום לא נבנה כראוי, החוסמים שלו נהרסים, המעגלים החשמליים נפגעים, ונשאר לנו מכשיר שאינו עובד.
אנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת IP66 כדי למנוע חדירת אבק ומים בלחץ גבוה. אבל העניין הוא שהדרגה הזו לא אומרת כלום עד שהמכשיר נבדק בתנאי מציאותיים.
הסכנה הנסתרת של חום ולחות
הלחות היא דבר ערמומי – היא לא נשארת רק על הפני השטח, אלא מוצאת דרך להיכנס פנימה. עם הזמן, אדי המים חודרים לתוך המכשיר ופוגעים בחלקים החשמליים שלו. זה פוגע גם בבידוד של רכיבי החימום.
כך יכולים להתרחש זרמים לא תקינים או שהמכשיר ייהרס לחלוטין. זו לא חוויה טובה עבור אף אחד.
כדי למנוע זאת, אנו מבצעים על כל מכשיר מבחני עמידות בתנאי חום ולחות. אנו מדמים תנאי אמבטיה קיצוניים – לחות גבוהה ועליות חדות בטמפרטורה – כדי לגרום למכשירים לכשל. אנו מעדיפים לגלות בעיות בחוסמים או בחומרי האיטום עוד לפני שהלקוח יגלה אותן בזמן הרחצה. אם החוסמים נהרסים תחת החום, המכשיר לא יכול להמשיך לעבוד. פשוט כך.
האיזון הקשה
יש לנו בעיה קשה לפתור: חום מול עמידות למים.
מכיוון שהחוסמים בדרגת IP66 הם אטומים לאוויר, החום שנוצר בתוך המכשיר אין לו לאן להתפזר. אם נגדיל את ההספק של המכשיר בלי לחשוב על החום הנוצר, החלקים הפנימיים של המכשיר ייהרסו.
אנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין ההספק של המכשיר לבין עובי המעטפה שלו. המטרה היא שהחום יפעל כדי לחמם את האדם, אך המכשיר עצמו יישאר בטוח למגע.
המציאות בשטח
ניתן למצוא חימומים זולים שנראים כאילו הם עמידים למים. אולי הם אפילו יעבדו למשך כמה חודשים. אבל בדרך כלל, לאחר חורף אחד קשה, הם כבר לא עובדים.
אנו לא עושים זאת. אנו משקיעים הרבה מאמץ באיכות החוסמים ובחומרי האיטום. אנו רוצים שהמכשירים שלנו יהיו יעילים לאורך זמן, בלי צורך בתיקונים תדירים. אף אחד לא רוצה לשלם לטכנאי כדי שיבוא כל חצי שנה כדי לתקן את המכשיר.