איך אנחנו בעצם משיגים קרום מושלם: הסוד של חימום בגלי אינפרא-אדום
האם תהיתם אי פעם כיצד להשיג מאכל שיהיה פריך לחלוטין מבחוץ, אך עדיין רך ועסיסי מבפנים – גם כשמבשלים מאות יחידות של מאכלים באמצעות תנור סיבובי?
בדרך כלל, הסוד נעוץ בדרך שבה משתמשים בחום. רוב התנורים משתמשים באוויר חם, אך זו שיטה איטית. האוויר מחמם את הפנים, ואז צריך לחכות שהחום יגיע גם למרכז. עד שהמרכז מוכן, החוץ כבר נשרף.
לכן אנחנו משתמשים בנורות גלי אינפרא-אדום. במקום לחכות שהאוויר יחמם את המאכל, גלי האינפרא-אדום שולחים אנרגיה ישירות לתוך המאכל. ניתן לחשוב על זה כך: הנורות פולטות פוטונים שפוגעים במולקולות המים והשומן שבמאכל, וגורמים להן לרטוט. החיכוך הזה יוצר חום מבפנים החוצה. זה מהיר מאוד. וזה אומר שניתן לחמם את החוץ מבלי לייבש את המרכז.
הציוד שמאחורי הקלעים
אנחנו לא משתמשים כל סוג של נורות. אלו הן צינורות קוורץ באיכות גבוהה, מלאים בגז הלוגן.
למה קוורץ? כי הוא לא מתעוות כשהטמפרטורות עולות מאוד. וגז ההלוגן מונע מהחוט הטונגסטן להתאדות מהר מדי, כך שאין צורך להחליף את הנורות כל שבועיים.
בהתאם לגודל התנור, יהיו שם נורות בהספקים שונים. נורות בהספק גבוה מייצרות כמויות אדירות של חום, מה שמאפשר לקצר את זמן הבישול. אך יש תנאי: מערכת החשמל צריכה להיות מסוגלת לעמוד בעומס. אם משתמשים בשתיים-עשרה נורות בהספק 2500וואט, החוטים והמפסקים צריכים להיות חזקים מספיק כדי לעמוד בעומס, אחרת המפסקים יפסיקו לעבוד, ולא נוכל לאכול את המאכל.
שמירה על תקינות הציוד
אנחנו משתדלים להפוך את ההתקנה לפשוטה ככל האפשר. רוב הנורות משתמשות בחיבורים מסוג R7 או SK15, כך שאם אחת מהן נהרסת, ניתן פשוט להחליף אותה.
אך יש טיפ חשוב: יש לבדוק את נקודות החיבור כל כמה חודשים, כדי לוודא שאין הצטברות של פחמן. אם החיבור נהיה רופף, עלולה להיווצר נקודה חמה שעלולה להרוס את הנורה.
כמו כן, יש לשמור על הזכוכית נקייה. זה נשמע פשוט, אך שמן ולכלוך יכולים לחסום את גלי האינפרא-אדום. כשהחום לא יכול לצאת, הנורה עלולה להתחמם יותר מדי ולהישרף מוקדם מדי. ניקוי קל יכול לחסוך הרבה צרות בהמשך.